בדרך לאיכות חיים: הגב הארוך

לאורך כל הקשר האמביוולנטי שלי עם עולם המחול, בליווי כל מיני שיטות תנועה למיניהן, נוצרה המשוואה האוטומטית כי יותר רחוק, יותר מתוח, יותר מאומץ, בהכרח אומר יותר טוב. ואני רוצה לקבול פה על אחת האקסיומות:

בדרך כלל הארכות\מתיחותו הגפיים התחתונות באות על חשבון אורך שרירי הגב בעיקר באזור הצווארי והחוליות המותניות.

טדדדדם

אנו רגילים להימתח קדימה או למטה ולהגיע הכי קרוב אל הירכיים בעודנו נותנים דגש לאזורים שריריים מסויימים: אחורי הברך, אחורי הירך, שרירי הגלוטאוס (ישבן), אך, זונחים חלקים משמעותיים לאורך שרשרת השרירים הזוקפים שנעה למן בסיסי העקבים ועד בסיס הגולגולת.

ראו את השלד היושב פה בזקיפה, שימו לב אל הקשתות הטבעיות המתקיימות לאורך עמוד השדרה. נסו לדמיין את אזור החוליות המותניות בעוד כל הגב מתחיל נטייה מטה לכיוון הירכיים וכפות הרגליים.. מצליחים לדמיין איך האזור המתני נשאר ללא תנועה? הצוואר מתקצר?

אז בואו נראה איך אפשר לשנות את הרגל הרצון, ובמקום לרצות להגיע אל כפות הרגליים שנמצאות אי שם, או אל הרצפה האטרקטיבית תחתינו, ננסה לתת לגב הארוך את המקום המגיע לו מתוך רצון לרווח בין החוליות ולאפשר לגב לקבל את האורך המקסימלי שלו.

לצורך תרגול, שבו כשהגב פונה אל הקיר, נשען אל הקיר והרגליים פשוטות לפנים (כפופות קלות מאחורי הברך או ארוכות "וישרות" לגמרי- כ"א על פי יכולתו הנוחה). הרכינו ראש, ותנו לו ולכוח הכובד להפעיל קסמיהם, הכתפיים יישרו מטה, הזרועות שמוטות, וכך עם כל נשימה עוד חוליה תתקלף מהקיר ותאבד מגע, כשקדקוד הראש כל הזמן מכוון אל הברכיים. שבו כך, אל תתביישו.. 25-30 נשימות מלאות ואיטיות. אט אט תבחינו כי כל שרירי הזוקפים שבין השכמות, שנדמה ששכחתם שהם קיימים, נכנסים למצב מוארך וחוליות המותן נכנסות לכפיפה קלה לפנים ומצליחות לנשום לרווחה. הקפידו לא לנתק את חוליות המותן התחתונות מן הקיר. לאחר שהגב קיבל את שלו, ניתן יהיה להיכנס להטייה לכיוון הירכיים, מה שיעניק את האורך המיוחל לשרירי הישבנים והחלק האחורי של הרגליים. עלו בהדרגה.. הדביקו חולייה חולייה חזרה אל הקיר עד למצב אנכי מלא.