התנועה לשחרור הכלוב

כלוב הצלעות...

מונח שהיה אמור לעבור מן העולם!! מה בין המילה "כלוב", קבעון ונעילה ובין האיבר הקשור באופן ישיר להזרמת החמצן, מקור החיות, החיוניות והתנועה, אל גופנו ???

כלוב הצלעות כולל בתוכו את מערך 12 זוגות עצמות בעלות מבנה קשתי, המחוברות כל בנפרד באמצעות סחוס, לחוליה אחרת בעמוד השדרה. בחלק הקדמי, 7 העליונות מהן, מחוברות בחלקן הקדמי על ידי סחוס אל עצם בית החזה (sternum), 3 תחתן מחוברות ע"י סחוס לצלע שמעליהן, רק שתיים מכלל הצלעות, התחתונות ביותר, מחוברות אך ורק אל שתיים מחוליות עמוד השדרה ובחלקן הקדמי "צפות" ללא חיבור, ועל שום כך, קרויות הצלעות הרוחפות. בחלקה העליון מחוברת היחידה הזו, איך לא, בעזרת סחוס אל עצמות הבריח (בחיבור אל עצם בית החזה). את המארג הגרמי הזה מחברת מערכת שרירים בין צלעתיים, ושריר הסרעפת מלמטה.

אכן כלוב.. חלל מרכזי בגופנו, העוטף איברים חשובים כמו הריאות, הלב שומר עליהן מכל משמר, על כל צרה שלא תבוא.

אלא ש...

אמרתם סחוס?? סחוס המחבר בין שתי עצמות, הלא הוא מפרק

אמרתם מפרק??? אמרתם תנועה!!

יוצא מכך, שכל אחת מן הצלעות יכולה לנוע ביחס אל נקודות החיבור שלה על עצמות אחרות בין אם המדובר בחבור אל חוליות עמוד השדרה בין עם בחיבור אל עצם בית החזה ובין עם בחיבור אל עצמות הבריח. ידעתם??

בשאיפתנו (תרתי משמע) להשתחרר מכבלי התפיסה הכלובית, ועל ידי כך ליהנות ממרחב נשימתי גמיש ויעיל.

אז ראשית נדמיין את כל המבנה הזה נושם, נע, פועם בהתאמה לכניסתו ויציאתו של האוויר מחלל הריאות.

שכבו רגע, או שבו בישיבה נוחה על מצע נוח, ישיבה זקופה מבלי להישען לאחור ונסו את הדבר הבא:

1. בעזרת אצבעות כפות הידיים התחילו לשוטט על שתי עצמות הבריח: עצמות אלה נמצאות ממש בתחתית הצוואר ומונחות במצב שוכב בזווית אלכסונית. הן גליליות, צרות ואפשר בקלות להניח אגודל מתחת לעצם ואצבע מעל לעצם ולעבור בעדינות ולגשש את שני המקלות האלו...(תמונה 1)

2. משסיימתם את חקר הלא נודע הזה, הניחו אצבעות עדינות תחת עצמות הבריח ולמשך 10 נשימות מלאות נסו לכוון אל אצבעות כפות הידיים את האוויר הנכנס ויוצא מן הגוף. (תמונה 2)

*) נסו לעכב את הנשימה אל הבטן ואל שאל אזורי הצלעות על ידי החזקת שריר הסרעפת והבטן. אט אט, תוכלו להתחיל לחוש את עצמות הבריח עולות ויורדות, ואת הצלעות העליונות מתרווחות ומתקרבות, עם כל שאיפה ונשיפה.

3. העבירו את כפות הידיים, למקום מוזר ביותר- עומק בתי השחי: בצורה הפשוטה ביותר: פיתחו את המרפקים לצדדים הניחו את גב אצבעות כפות הידיים בתוך בתי השחי,ממש תפלשו שמה. מסתבר שתחת בתי השחי, מסתתרות להן כמה צלעות! נשמו על תוך כפות הידיים. ממש דחפו את האוויר לכיוון האצבעות המונחות שם. (תמונה 3)

הן זזות.. הרגשתם?

4. תחנה רביעית, פיתחו המרפקים לצדדים, הניחו כף יד מלאה על צידי הגוף, כל כף יד בצד שלה, באזור הצלעות התחתונות ביותר, הלא הן- הרוחפות ( למי שהקשיב למעלה..), על גבול הסרעפת בחיבורה על הצלעות. הזרימו אויר אל כפות הידיים, וחישבו על כיוון צידי. דמו כי כפות הידיים הן אקורדיון שנפתח ונסגר רק בגלל האוויר הדוחף אותן לצדדים. (תמונה 4)

5. אחרון אחרון חביב: ננסה לחוש את החלק האחורי הנעלם שלנו: הניחו שתי כפות ידיים על השריר המחבר בין הצוואר לכתפיים. כן, כן, אותו השריר הכמהה כ"כ באופן תמידי לעיסוי עמוק. אצבעות הניחו מאחור (תמונות 5-6) וכוונו את האוויר לשם, אט אט תרגישו את החלק האחורי של הצלעות מניעות קלות את חוליות עמוד השדרה העליונות.

לסיכום

חשוב שנסגל לעצמנו את ההכרה כי כל מערך הצלעות, גם על אזוריו הנעלמים מתודעתנו, הינו מערך נע. ניתן וחיוני ללמד אותו להתגמש, לנוע ולאפשר מרחב נשימה וחופש תנועה.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

 הדס אנטמן  |  052.8716861 | info@hadasmovement.org

© 2016 By Hadasmovement